פרופ' קורינאלדי - ספר מחקר חדש

מיהו יהודי
ביתא ישראל: מגלות אתיופיה לשיבת ציון

ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין הדפסה שניה 2019

הספר פותח בשאלה הכללית "מיהו יהודי" – יסודות הזהות היהודית על פי ההלכה הרבנית ועל פי המשפט הישראלי, ממשיך בחקר המעמד של קהילת "ביתא ישראל" – יהודי אתיופיה, וחותם במסקנה שיהדותם הוכחה כדבעי והם "יהודים לכל דבר". הספר בוחן את ממצאי המחקר המדעי בדבר היחס שבין "ביתא ישראל" לעם היהודי מבחינה אנתרופולוגית וקובע שהם נתון שמשקלו מוגבל לפי השקפת ההלכה הרבנית, בין היתר משום שחסרים ממצאים היסטוריים מהימנים על התקופה שקדמה למאה ה- 14. מסקנות המחבר מבוססות על בירור מקיף של שאלת הזהות היהודית בכלל ועל זכות השבות של עולי אתיופיה בפרט, לפי מבחן ערכי של ההלכה הרבנית בדבר "חזקת יהדות" של קהילה. זאת על בסיס פסקי הלכה של הרבנים הראשיים לישראל ובראשם הראשון לציון הרב עובדיה יוסף זצ"ל, לצד הגדרה רחבה של זכות העלייה לפי חוקי המדינה, בפסיקה של בית המשפט העליון ובהחלטותיה של ממשלת ישראל.

אירוע ההשקה של הספר שרשבסקי-קורינאלדי דיני משפחה

דברים מאת פרופ' מיכאל קורינאלדי באירוע ההשקה של הספר שרשבסקי-קורינאלדי דיני משפחה 20.03.2017

ד"ר בנציון שרשבסקי ז"ל כתב בפתח המהדורה הראשונה של ספרו דיני משפחה (1958): "מטרתי העיקרית היא לתאר באופן שיטתי את החוק הסובסטנטיבי בדיני משפחה שעל פיו דנים אצלנו לגבי יהודים, הן בבתי הדין הרבניים והן בבתי המשפט, חוק זה הוא בראש ובראשונה דין התורה". ואכן הספר משמש עד היום ככוכב הצפון לנגישות של המשפטנים למקורות ההלכה התלמודית והרבנית. אולם מאז חלה מהפכה אזרחית בדיני משפחה, שגברה בעידן בית המשפט למשפחה, וזאת הן בנושאים והן במקורות החוק, עד כדי כך שניתן לומר כי שרשבסקי המנוח מתהפך בקברו לרגל המציאות החדשה. 

ייחודה של היצירה החדשה, המשלבת את התיאוריה האקדמית עם חיי המעשה, הופך אותה
למורה דרך מקיף ול-Text-book לכל העוסקים בתחום דיני המשפחה

חידושים בדיני מורדת וכפיית גט - פסק רבינו ירוחם, גולת הכותרת בדיני גירושין

הספר כולל חשיפה של שני חידושים מהפכניים בדיני מורדת ובדיני גירושין בעת האחרונה. האחד, הביטול למעשה, של ההכרזה כמורדת; השני, פסק רבינו ירוחם - שיישומו השפיע על ביטול הכרזות מסוג זה.


מאת: פרופ' מיכאל קורינאלדי

פסק דינו של הרב גולדשמידט משקף תפנית המצביעה על קשיי היישום של הליכי המורדת בזמננו, המרחיקים כמעט לחלוטין את האפשרות המעשית לביצועם כיום. יודגש כי גם אם בית הדין מתחיל בשלב הראשון של הליכי מורדת, בדרך כלל, מדובר בהתראות בלבד שאינן מסתיימות, בסופו של דבר, בפסק דין לפי כל דקדוקי ההלכה בדבר מורדת מוכרזת.

שיוויון ההורים בדיני מזונות ילדים לפי היכולת היחסית

מאמר חדש* מאת פרופ' מיכאל קורינאלדי, עו"ד

עניין חלוקת נטל מזונות הילדים המצויים במשמורת משותפת של הורים שנפרדו, עורר מחדש את השאלה היסודית הכללית בדבר שוויון החובות ההוריות של האם והאב בדיני מזונות ילדים בכלל ובמשמורת משותפת בפרט - התלויה ועומדת בבית המשפט העליון.

במשמורת פיזית משותפת - כשחלוקת זמני השהות של הילדים אצל כל אחד מן ההורים, היא במידה שווה או רחבה - ראוי לחלק את נטל מזונות הילדים בין האב ובין האם, שכן האב נושא ישירות בהוצאות מזונות הילדים במחצית החודש כשהילדים שוהים בביתו. כמו-כן, ההסדר כרוך בהוצאות מדור "כפול" העומד לרשות הילדים (אצל האב ואצל האם).

לפיכך, המחלוקת המשפטית מתמקדת בשיעור ההפחתה של המזונות שמשלם האב לאם עבור הילדים: 50% או 25% (וניתנו פסקי דין של בית משפט למשפחה שהרחיקו לכת והפחיתו את נטל האב במשמורת משותפת עד ל-0%). עם זאת, ההכרעה בשאלה משפטית זו, תלויה בשאלה עקרונית מקדימה ורחבה יותר - מהו שיעור ההשתתפות בנטל מזונות הילדים של אם בעלת יכולת כלכלית, וזאת גם במקרים הרבים יותר, אצל זוגות  שהתגרשו בעבר, בהם אין למעשה משמורת משותפת, או במצבים שהגרוש נשא אישה שניה וחייב במזונותיה או שנולדו לו ילדים מן השניה.

המפתח ההלכתי בזמננו לפתרון בעיית העגונות

מאמר מאת פרופ' מיכאל קורינאלדי

פסק רבינו ירוחם (המאה ה-14 טולדו) משמש בזמננו כמפתח לפתרון בעיית העגונות וזו לשונו:

"...אישה שאמרה לא בעינא ליה [איני רוצה בו] יתן לי גט וכתובה, והוא אומר אנא נמי לא בעינא לך, [גם אני לא רוצה אותך] אבל איני רוצה ליתן גט, מסתבר שאין דנים אותה כמורדת להפסידה כלום מעיקר כתובה ונדוניא, אלא משהינן לה תריסר ירחי אגיטא דילמא הדרה בהו משהים אותה יב חודש לגט שמא תחזור בא. לאחר שנה כופין אותו לגרש והפסידה תוספת... (ספר מישרים, נתיב כג, חלק ח).

פרופ' מיכאל קורינאלדי: "לדעתי, אין כלל צורך בחזקת הגיל הרך, שכן העקרון של טובת הילד הוא המבחן הראוי להכרעה בסכסוכי משמורת, אפילו בגיל רך"

פרופ' מיכאל קורינאלדי (נולד במילנו, 1938) - פרופסור למשפטים במכללה האקדמית נתניה ובמרכז האקדמי כרמל ועורך דין (מ-1963). את התמחותו עשה אצל השופטת מרים בן-פורת. הקריירה המשפטית שלו משולבת בשורת עתירות ציבוריות במשפט חוקתי.

קורינאלדי סיים ד"ר למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים (1972). שימש כאסיסטנט של פרופ' מנחם אלון באוניברסיטה העברית, בין השנים 1970-1963. כיהן כפרופסור חבר (מומחה) באוניברסיטה חיפה (1996-1992). בשנת 2009 התמנה לפרופסור חבר על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

פרסומיו האקדמיים כוללים:
- שרשבסקי-קורינאלדי דיני משפחה (ב' כרכים, ההוצ"ל לשכת עוה"ד, 2016-2015)  >>
- דיני ירושה, צוואות, ירושות ועזבונות (2012)  >>

בנוסף לתחום המשפטים קורינאלדי עוסק כחוקר ופועל לקידום העלייה והקליטה של כיתות ועדות בעם ישראל (יהודי אתיופיה, יהודים קראים, השומרונים, הסובוטניקים וצאצאי האנוסים), מאז אמצע שנות ה-70 ואילך. זכה בפרס נשיא המדינה שמעון פרס להנצחת זכרו של הנשיא בן צבי (2010).  פרופ' קורינאלדי מנהל משרד עורכי דין קורינאלדי ושו"ת - עורכי דין (נוסד 1963) המשרד של פרופ' קורינאלדי עוסק, בין השאר, בדיני ירושה ועתירות לבג"ץ וכן בייצוג אנשים שמעמדם היהודי מוטל בספק על ידי המדינה, כמו בן להורים יהודים (סובוטניקים) שהוכרו כיהודים עולים לפי חוק השבות ועתה המדינה חולקת על מעמדו היהודי של בנם למרות שהוא "נולד לאם יהודיה" (בג"ץ 3928/16) וכן משפחת אב יהודי מאוקראינה שהמציא, בין השאר, הוכחה על יהדותו, מכוח אישור של בית הקברות בקייב כי סבתו טיפלה בקבורת הסבא רבה והסבתא רבה שלו בחלקה היהודית של בית הקברות והמדינה טוענת שמדובר בדור רביעי תוך התעלמות ממוצאו היהודי, בהיותו נכד של סבתא יהודיה (בג"ץ 7727/16). בשני העניינים ניתן בבג"ץ צו ביניים למניעת הרחקת העותרים מהארץ.

עקרון השוויון

פרופ' מיכאל קורינאלדי - דיקאן הפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית קריית אונו

עקרון השוויון - עקרון על-חוקתי, המחייב שוויון לכל, ללא הבדל דת, מין וגזע - כולל, כמובן, את שויון המינים. אכן, בתיקון לחוק שיווי זכויות האשה (2000), הוסיפה הכנסת סעיף מטרה, וזו לשונו: "חוק זה מטרתו לקבוע עקרונות להבטחת שוויון מלא בין האשה לבין האיש, ברוח העקרונות שבהכרזה להקמת מדינת ישראל" .

השופט אהרון ברק, נשיא בית-המשפט העליון הגדיר כי "המשפחה היא יחידה חוקתית" , אולם עד היום, עקרון השוויון אינו מיושם כראוי: עדיין אין שוויון מינים בתחומים מרכזיים בדיני המשפחה.